loader image

מפחד להתחרות אתה כנראה לא במקצוע הנכון

אין כמו ההרגשה הזאת, בפעם הראשונה בה אתה מקבל תשלום עבור עבודת קריאייטיב שעשית. לתחושה העילאית שממלאת אותך אין מחיר, חוץ מזה שאתה מקבל אישור לכך שבחרת בדרך הנכונה ואף אחד כבר לא יעצור אותך.

 

via GIPHY

 

אני רציתי למסגר את המאה שקל הראשונים שהרווחתי בעבור שורות סלוגן, אבל הייתי רעב ובזבזתי אותם על לאפה שווארמה, (למסגר שתי שטרות של 20 ושלוש מטבעות של שקל היה נראה לי טיפה פתטי, למרות שבמחשבה שניה…), אבל גיליתי שיש דרך אחרת להשיג את התחושה הזאת – והיא על ידי השתתפות בתחרויות. כשאני אומר תחרויות, אני מתכוון לרגע הזה, בו אתה עובד לבד ומידי פעם שואל את עצמך: מה אני פראייר שאני עובד בחינם? ואתה עדיין עושה את זה. למה?

אני אוהב תחרויות, ואני חושב שאם בחרת בקריאייטיב כמקצוע (או כמוני, כדרך חיים), אתה חייב לגשת אליהן, אין דרך אחרת. אתה חייב לאהוב אותן, לקחת אותן בשיא הרצינות, ולהתייחס אליהן כאילו זו העבודה הראשונה שלך!

התחרות הראשונה שהשתתפתי בה הייתה תחרות ספונטנית עצמאית שהעלתה שירה אליצור – מנהלת הקריאייטיב וארט דירקטורית של אשחר & more (משרד פרסום נחשב בקרב המגזר הדתי לאומי) בנושא של שכחת ילדים באוטו. תחרות ללא פרסים בכלל. הנה התחרות המקורית: לחץ כאן והנה המודעה שלי:

 

אין כמו האדרנלין הזה. מאז שהבנתי את העוצמה שלהן, אני נוהג להשתתף באופן קבוע בתחרויות, במיוחד בגלל היותן פלטפורמה מצוינת לאנשי קריאייטיב צעירים, וחבל שהם (אנחנו) מפחדים להשתתף בהן. תהיה גבר, אתה במגרש של הגדולים עכשיו.

כי כשאתה מגיש עבודה לתחרות, לטוב ולרע אתה במשחק של הגדולים. העבודה שלך יכולה להיות מונחת לצד זו של איש קריאייטיב גאון, ואנשים עוד ישוו ביניכם!

לטוב, קריאטייב הוא לרוב עניין של טעם וריח. משרדים מסוימים מחפשים קופירייטרים מסוימים (כן, לא כל הקופירייטרים משוגעים) ומנגד, תחרויות מושכות מנהלי קריאייטיב שרעבים לדם חדש וצעיר. מניסיון, יכול להיות שהמודעה שלך לא תזכה בתחרות, אבל לפחות יהיה מי שיעריך אותך על האומץ.

לרע, אם אתה מתכוון להיות קופירייטר, כדאי מאוד שתאמן את השריר הזה של לקפוץ על המסילות, מול רכבת שנוהג בה מנהל קריאייטיב משוגע שצריך להגיש פרזנטציה, כי אם העבודה שלך לא מושלמת, הוא לא ירחם עליך ועל הרגשות שלך. הרבה פעמים האושיות בתחום יתנו לך ביקורת על המודעה. גם אם היא לא נעימה ואתה חושב שהיא לא עניינית, אל תיבהל, לאנשים הרבה יותר קל לבקר עבודה, מאשר לעשות אותה בעצמם.

טיפ קטן, יש לי כלל אצבע שאיתו אני בוחן ביקורת: אם אני רואה שמישהו השקיע בכתיבה והוא מרחיב ומסביר את הסיבות, למה הוא אומר את מה שהוא אומר, כנראה שזה מגיע ממקום טוב – אף אחד לא משקיע ממקום רע.

"תגיד, אתה קופירייטר?" אחרי התחרות הראשונה שלי קיבלתי שיחת טלפון עם המשפט הזה. לא תאמינו כמה מהחברים שלכם מטיילים כל יום בעולם, נפגשים, מדברים, מגלגלים בפייסבוק ורואים הזדמנויות נפלאות בשבילכם, אבל הם לא זוכרים (או יותר גרוע לא יודעים) שאתם אנשי קריאייטיב. אבל ברגע שהם יראו עבודה שלכם הם לא ישפטו אותה ממבט של מנהל קריאייטיב, אלא ממבט של "הוא-עשה-מודעה-בטח-הוא-סופר-כשרוני," וייצרו לכם קשרים שלא חלמתם עליהם. את העבודה הראשונה שעשיתי וקיבלתי עליה תשלום (אל תזכירו לי כמה קיבלתי), עשיתי בזכות מודעה לתחרות.

 

מודעה לתחרות של בית פרוג

תכירו אנשי מקצוע מהתחום שלכם, או שקרובים אליו. לשחק כדורגל וכדורסל אני לא יודע, גם לעצב אני לא יודע, אז איך הכנתי את המודעה לתחרות? למדתי לשתף פעולה עם חברים או יוצרים בתחילת דרכם. אתם לא תאמינו כמה בעיות אתם יכולים לפתור באמצעות בקשת חברות בפייסבוק, או בזכות החיבור לקבוצה הנכונה!

אורסן וואלס אמר פעם:

"כדי לכתוב ספר, צריך אדם אחד עם עט ונייר, כדי לייצר סרט צריך צבא".

את רוב הדברים יהיה לכם קשה ליצור לבד, מכיוון שהם דורשים כוח אדם. אל תסתכלו על זה בתור חיסרון, אלא בתור יתרון: אתם תכירו אנשי מקצוע מתחומים שקרובים לתחום שלכם, ולכו תדעו, אולי הם יפנו אליכם עבודה באחד הימים, או אתם אליהם…

הכר את האויב. תלמדו להכיר את הנפשות הפועלות בתחום. סיפור מעניין ששמעתי פעם על קופירייטר צעיר וכישרוני שבא להתקבל למשרד פרסום מהטובים ביותר. ממש נהנו ממנו בראיון ואז שאלו אותו: "איזה פרסומת הכי אהבת בפסטיבל קאן השנה?" והוא ענה: "מה זה פסטיבל קאן?" נחשו מה? לא קיבלו אותו. אם אתה אוהב תחום מסוים, אתה חייב לאהוב את הרכילויות, הפוליטיקה, התככים והאינטריגות שקיימים בו.

קנאת סופרים תרבה חכמה. כשאתם משקיעים זמן בלפתור בריף לתחרות, אתם בעצם עושים את אותו התהליך שתעשו במשרד פרסום כל יום: תייצרו בנק של רעיונות. סטטיסטית, אחד מהם אמור להיות טוב. אבל כשאתם מסתכלים על מודעות אחרות בתחרות, אתם מפתחים את היכולת לשפוט את הרעיונות וגם לומדים על צינורות חשיבה נוספים שבהם תשתמשו בעצמכם בהמשך.

אוקי יהודה, שכנעת אותי, בא לי להגיש עבודה לתחרות:

  1. פייסבוק. הפלטפורמה הגאונית הזאת.
    תחפשו אתגרים, או פשוט תעלו אתגר משלכם (כן זה מצריך הרבה אומץ, אבל עם אתם מתאמים עם כמה חברים לפני, זה פחות מלחיץ), או אם אתם רואים עבודה של משרד אחר ויש לכם פתרון יותר טוב, תטרילו אותם. גם, אם אתם חברים בקבוצה מאותו תחום עניין שלכם – זה יהיה הרבה יותר קל. טיפ קטן: אם אתם בונים אתגר משל עצמכם, כדאי שהוא יהיה בנושא להוט שנמצא עכשיו בתודעה הציבורית, או נושא שנוגע באנשים – מודעות לעוול ציבורי או נושא רגיש. ממליץ גם לעקוב אחרי הדף בריפים פקטיבים.
  2. גוגל אלרטס. האמת, על הרעיון הזה חשבתי תוך כדי כתיבת הפוסט, והוא לקבל התראות דרך הגוגל אלרטס, כדי למצוא כל מיני תחרויות שלא מתפרסמות לציבור הרחב.
  3. עמותות. מכירים עמותה שצריכה פרסום? כן, בטוח. תבקשו ממנה לערוך תחרות שתקדם את האג'נדה שלה ותתחרו עליה. מניסיון, עמותות בדרך כלל חסרות תקציב פרסום והם יקפצו על ההזדמנות. תהיו בתוך המגרש הביתי שלכם, גם תשתפשפו, גם תעבדו על משהו שאתם אוהבים.
  4. תחרויות ענק. כדאי מאוד לעקוב אחרי תחרויות בארץ ובעולם, כי בדרך כלל יש להם קטגוריות צעירים שאתם יכולים להגיש אליהם ותאמינו לי, זה מקום נפלא להיות בו.
  5. פתחו את הראש. ישנן הרבה תחרויות שבהן אפשר להפגין יצירתיות, כמו תחרויות סרטים קצרים, תחרויות  צילום, כתיבה וכו'. קיימת מגמה בעולם הפרסום היום, לפיה אנשי קריאייטיב יכולים להגיע מכל מיני תחומי עשייה, עם הפגנה של יצירתיות מסוימת ולפעמים משרדים מחפשים דווקא אותם. אם אתם בתחילת הדרך, כדאי מאוד שתהיו שם, אתם רק תוסיפו שורות ברקורד שלכם – מה שיעזור כפליים כשתפלו על משרד שמחפש גם את המשופשף ולא רק את היצירתי.
  6. החממה. משרד הפרסום פאסי.קראוס השיק לפני חצי שנה חממה לאנשי קריאייטיב: אתם מקבלים בריף ואם אתם פותרים אותו לטעמם, הם מחליטים לקחת את העבודה שלכם ולשלם עליה.
    הנה הלינק להרשמה: https://goo.gl/forms/43tFytFNZ9BLHUnD3
  7. IPUSH. אפליקציה ששולחת בריפים ממותגים לאנשי קריאייטיב שהם גם יוצרי וידאו. אתם מגישים סרטון פרסומת ואם הם בוחרים אותו, הם קונים אותו מכם. הנה לינק להורדה:
    לאייפון: https://itunes.apple.com/il/app/ipush-become-a-presenter/id1059352673?mt=8
    לאנדרואיד: https://play.google.com/store/apps/details?id=com.giniapps.ipush.ipush

השתתפתי בתחרות ולא זכיתי (או שכן), מה עכשיו?

    1. יח"צ. מכירים את שלושת ה-FFF? פאמלי, פרינדס, אנד פולס. העיקרון הוא פשוט: כשאתם עושים משהו, ספרו עליו לכולם – משפחה, חברים… וטיפשים, מהסיבה המאוד פשוטה שאתם לא יודעים מתי אחד מהם יפגוש מישהו שצריך איש קריאייטיב והוא יגיד לו "כן יש לי קרוב/חבר איש קריאייטיב מעולה (לא שהוא אי פעם ראה עבודה שלך), הוא אפילו השתתף בתחרות פרסום גדולה ונראה לי אפילו זכה" בום! יש לכם לקוח.
    2. סושיאל. אתם העיתונים, אתם המדיום, יש לכם את הפלטפורמות הכי טובות בעולם כדי שכולם ידעו שהשתתפתם במשהו וזה יעזור לכם למתג את עצמכם כאנשי פרסום וככאלה שאוהבים את התחום.
    3. ADS OF THE WORLD. אחד מהאתרים הגדולים בעולם לפרסום, שווה מאוד להשקיע את הזמן לכתוב לו ולשלוח לו את המודעה מתורגמת לאנגלית, כי אם כבר השקעתם כל כך, למה לא להשקיע עוד טיפה?
    4. תיק עבודות. תוסיפו את המודעה לתיק עבודות שלכם ותכתבו בגדול שהמודעה הזאת נשלחה לתחרות. מנהל הקריאייטיב בטח יעריך את זה, זה ישדר לו שאתם מוכנים לעבוד כדי להשיג את המטרה שלכם.

כמה נקודות חשובות לסוף:

  1. בחיים אל תשכחו לתת קרדיט למי שעזר לכם.
  2. מה שחשוב הוא הרעיון, פחות הביצוע.
  3. אתם בדור שיש לו הכל – יוטיוב, פלאפון, מצלמה. תנצלו את זה.

נהניתם? בבקשה תכתבו לי גם את זה, זה יתן לי כוח לכתוב ולהשקיע יותר. תודה שנשארתם עד הסוף יהודה אדלר

עדכון: זוכרים את המודעה שלי לתחרות האיטרנטית, היא הפכה למודעה אמיתית לארגון 'איחוד הצלה', מוזמנים לראות אותה בפורטפוליו שלי.

שיתוף:

עוד מהבלוג:

הסקר הגדול על שירותי ניהול משרד

חשבתם פעם לשכור חברת שירותי ניהול משרד לעסק שלכם? אלה הנתונים שאתם חייבים לדעת קודם כל, למה בכלל ערכנו את הסקר? עם פרוץ מגפת הקורונה,

הירשם לניוזלייטר

להרשמה לניוזלייטר ולקבלת פוסטים ישירות למייל